מקורות המים של ישראל מתחלקים לשניים:מי תהום ומים עיליים .
מי תהום נשאבים מאקופרים (אגנים תת קרקעיים) שונים הנמצאים ברחבי הארץ כאשר החשובים מבינהם הם אקויפר החוף ואקויפר ההר.
אקויפר החוף משתרע מאזור בנימינה עד אזור הדרום בניר עם,אקופר זה משתרע על כ2000 קמ"ר,אקויפר זה הוא בין מקורות המים החשובים ביותר למדינת ישראל,בעבר איכות המים של אקויפר החוף היתה מעולה וברמת מליחות מאוד נמוכה אך לצערנו בשנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית באיכות המים ועליה במליחות זאת בגלל שאיבת יתר של המים.
אקויפר החוף מורכב בעיקר מאדמת כורכר ומאבן חול.
אקויפר חשוב נוסף בישראל הוא אקויפר ההר,זהו האויפר השני בחשיבותו אחרי אקויפר החוף ויחד איתו הם תורמים יחד כמחצית מכמות המים הזמינה בארץ.
מים עיליים
מקורות המים הללו נמצאים מעל לפני השטח כאשר מקור המים העיליים החשוב ביותר בארץ הוא אגם הכינרת אשר שטחו הוא כ 170 קמ"ר ומכיל כ 4 מיליארד מ"ק מים.
הכנרת מוגדרת לפי מפלסים:
מפלס תחתון-נמצא כ 210 מטר מתחת לפני הים וכשהמפלס מגיע לשם אין לשאוב יותר מים מפני ששאיבה נוספת יכולה לגרום להרעה באיכות המים בגלל חדירה של מים מליחים למי הכינרת.
מפלס עליון-נמצא בגובה של כ 209 מטר ובמידה ועוברים אותו יש סכנה להצפה,תרחיש זה מאוד נדיר ובפעם האחרונה שהיתה סכנת הצפה היתה בשנת 1994 אז נאלצו לפתוח גם את סכר דגניה כדי להזרים את עודפי המים לנהר הירדן.
מקורות הכינרת הם נחל דן,נחל שניר,והבניאס וביחד עם כמה מקורות מים נוספים הם מזרימים מידי שנה כ850 מלמ"ק לכינרת.
מעריכים כי נחל דן מזרים כ250 מלמ"ק בשנה.
נחל שניר מזרים כ- 150 מלמ"ק בשנה.
הבניאס כ120 מלמ"ק בשנה.
מים עיליים נוספים אשר מנצלים הם מי שטפונות,מים אלה מפיקים כ70 מלמ"ק בשנה,מים אלה נתפסים ע"י מפעל נחל מנשה ומפעל נחל שיקמה.