כיצד מחזור מים במפעלים שומר על איכות הסביבה?

כיצד מחזור מים במפעלים שומר על איכות הסביבה?
אחד מהאיומים החמורים ביותר על איכות הסביה ובריאות הציבור נובע משפכים תעשייתיים הנפלטים ממפעלי תעשייה שונים. כחלק מתהליך היצור מזרימים המפעלים ביוב תעשייתי למערכת הביוב ובשל איכות ירודה של מערכות הביוב חלק מהנוזלים המוזרמים מוצאים את דרכם לשטחים הפתוחים ומשם למי התהום שאנו שותים או משקים בהם את שדותינו.

התופעה קיימת גם במסגרת השימוש הביתי, אולם בעוד שבתים פרטיים מייצרים לרוב שפכים "אורגניים" שאינם גורמים לנזק חמור במידה וישנה דליפה במערכות הביוב הציבוריות, הרי שבמקרה של ביוב תעשייתי הנזק עשוי להיות כבד מנשוא.

מדוע השפכים התעשייתיים הם כל כך מסוכנים וכיצד ניתן להתמודד עם הבעייה? על כך בכתבה הבאה:

מדוע השפכים התעשייתיים הם כל כך מסוכנים?
בתהליך היצור נעשה לרוב שימוש בחומרים כימיים שהוכחו כריעילים. חלק גדול מהמפעלים משתמשים בעופרת תעשיתית, בכימכלים שונים, ברעלים ובמתכות כבדות. כאשר הפסולת התעשיתית מוזרמת לביוב ודולפת ממנו, החומרים הרעילים והמסוכנים הללו מחלחלים לקרקע, עוברים מספר שכבות גיאלוגיות במסלול שבו מחלחלים מי הגשמים ונמהלים במי התהום. למרות העיסוק הכמעט כפייתי במצב הכנרת, רק עשרים אחוזים מהצריכה הביתית והחקלאית מגיע מהימה הלאומית. שאר שמונים האחוזים מהמים מגיעים מאקוויפר ההר ומאקוויפר החוף, מאגרי מים ענקיים שנמצאים מתחת לאדמה ומחזיקים את רוב רובו של משק המים בישראל. בשל כך, הנזק שעשוי להגרם מליטר אחד של חומר רעיל שחודר לאקוויפרים הוא בלתי נתפס.

ומה ניתן לעשות על מנת למגר את התופעה או לפחות לצמצם אותה?
בדיוק כפי שהמפעלים אינם יכולים להזרים לאטמוספירה רעלים דרך הארובות וצריכים להשתמש בסקרברים על מנת לסנן את העשן מחלקיקים רעילים לפני שהם פולטים אותו למרחב הציבורי, כך גם בנושא השפכים. יותר ויותר מפעלים מחוייבים להקים תחנות טיהור שפכים בשטח המפעל ולנקות את השפכים מחומרים מסוכנים בטרם יפלטו אותם לביוב הציבורי.

בשנים האחרונות נחקקו מספר חוקים סביבתיים חשובים – שואבי אבק תעשייתיים מנקים את רצפת היצור, סקרברים ומסננים שונים מותקנים על הארובות ותחנות לטיהור שפכים מנקות את הביוב התעשיתי. כך נשמר האיזון העדין בין הצורך הבלתי נמנע לייצר ובין האינטרסים של הציבור הרחב ושל הדורות הבאים